דף הנושא — חזרה מסמסטר א׳

מטריצה מצורפת וכלל קרמר

21 תכונות
9 מהתרגול בלבד
6 מלכודות
בשורה אחת

אין הרצאה — זו חזרה על סוף סמסטר א׳: הדטרמיננטה, המטריצה המצורפת שמקיימת Aadj(A)=adj(A)A=det(A)InA\cdot\mathrm{adj}(A)=\mathrm{adj}(A)\cdot A=\det(A)\cdot I_n, וכלל קרמר. בפועל כל השבוע הוא תרגום של שאלות על adj\mathrm{adj} לשאלות על det\det ועל הפיכות.

מה צריך לדעת קודם
  • 0מסמסטר א׳ (הרצאות 24–26): פיתוח לפי שורה/עמודה, det(A)0    A\det(A)\ne0 \iff A הפיכה, det(AB)=detAdetB\det(AB)=\det A\det B
  • 0מסמסטר א׳: מרחב האפס Nul(A)\mathrm{Nul}(A), מרחב העמודות Col(A)\mathrm{Col}(A), ו-rank(A)+dimNul(A)=n\mathrm{rank}(A)+\dim\mathrm{Nul}(A)=n
למה זה מוביל
  • 1det(A)0\det(A)\ne0 הוא מה שמכריע אם KerTA={0}\mathrm{Ker}\,T_A=\{0\}, ומה שמאמת שקבוצת וקטורים היא בסיס (תרגיל 2 בהרצאה 1)
  • 4det\det נשמרת תחת דמיון — הבדיקה השנייה בהפרכת דמיון, מיד אחרי העקבה
  • 5הפולינום האופייני det(λInA)\det(\lambda I_n-A) — כל חישוב ע"ע הוא חישוב דטרמיננטה עם פרמטר

מה קורה ל-det\det תחת כל פעולה

עמודה עם ✓ פירושה "הדטרמיננטה לא משתנה". כל שורה עם ✗ צריכה נוסחה, לא ניחוש.

תכונהdet\det נשמרת?למה, ואיך משתמשים בזה
RiRi+cRjR_i \to R_i + cR_j (הוספת כפולה של שורה)
הפעולה היחידה שהיא חינם. זה מה שמאפשר לרדד למשולשית בלי לעקוב אחרי מקדמים. תרגול 1 מחשב כך det\det של 3×33\times3; מבחן 2024א׳ ש׳1.2.2 מנסח זאת מפורשות.
RiRjR_i \leftrightarrow R_j (החלפת שתי שורות)
הסימן מתהפך: detdet\det \to -\det. במבחן 2025ב׳ ש׳4.1 מבצעים 10121012 החלפות — מספר זוגי, ולכן det\det לא משתנה — ומקבלים 2025!2025!. סִפרי את ההחלפות.
RicRiR_i \to cR_i (כפל שורה בסקלר)
detcdet\det \to c\cdot\det. שימי לב שזו שורה אחת בלבד; ראי את השורה על αA\alpha A למטה.
שחלוף AtA^t
det(At)=det(A)\det(A^t)=\det(A). דף הנוסחאות נותן פיתוח לפי שורה ולפי עמודה — זו בדיוק אותה אמירה. מסקנה מעשית: כל כלל על שורות תקף גם על עמודות.
מכפלה ABAB
אבל יש נוסחה מלאה: det(AB)=detAdetB\det(AB)=\det A\cdot\det B. מכאן det(A1)=1detA\det(A^{-1})=\dfrac{1}{\det A} ו-det(Ak)=(detA)k\det(A^k)=(\det A)^k.
כפל בסקלר αA\alpha A
det(αA)=αndet(A)\det(\alpha A)=\alpha^n\det(A)החזקה nn, לא 11. הדוגמה שמופיעה במטלה 2 ש׳1(ג): det(2I2)=4\det(2I_2)=4 ולא 22.
סכום A+BA+B
אין שום נוסחה. det(A+B)detA+detB\det(A+B)\ne\det A+\det B בדרך כלל: A=B=I2A=B=I_2 נותן 44 מול 22. אם את כותבת שוויון כזה — הפסדת את הסעיף.
שורה (או עמודה) של אפסים
det=0\det=0 מיידית. במטלה 1 ש׳5(ב) יש שתי שורות אפסים, ולכן כל מינור מסדר n1n-1 מכיל שורת אפסים ומתקבל adj(A)=0\mathrm{adj}(A)=0 — שורת אפסים אחת בלבד אינה מאפסת את adj\mathrm{adj}.
שתי שורות זהות / תלויות לינארית
det=0\det=0, כי הדטרמיננטה מתחלפת (alternating\text{alternating}). מטלה 1 ש׳6(ה) בנויה כולה על זה.
מטריצה משולשית (עליונה או תחתונה)
אין מה "לשמר" — פשוט det=\det= מכפלת האלכסון. זו נקודת העצירה של כל רידוד.
המצורפת adj(A)\mathrm{adj}(A)
det(adj(A))=(detA)n1\det(\mathrm{adj}(A))=(\det A)^{n-1}מתרגול 1, ולא על דף הנוסחאות. זה הכלי שפותר את כל שאלות ה"adj\mathrm{adj}det\det".
סדר החישוב של det\det, מהזול ליקר: שורת אפסים או שתי שורות זהות ⟹ det=0\det=0, סיימת → רידוד ב-RiRi+cRjR_i\to R_i+cR_j בלבד → ספירת החלפות שורות → מכפלת האלכסון. פיתוח לפי שורה שווה רק כשיש שורה או עמודה עם הרבה אפסים.

זהויות של adj\mathrm{adj} — מה נכון ומה מלכודת

רוב הזהויות הוכחו בקורס בהנחה ש-A,BA,B הפיכות; שם ההוכחה היא שורה אחת.

תכונהנכון?למה, ואיך משתמשים בזה
Aadj(A)=adj(A)A=det(A)InA\cdot\mathrm{adj}(A)=\mathrm{adj}(A)\cdot A=\det(A)I_n
לכל AMn(F)A\in M_n(\mathbb{F}) עם n2n\ge2, בלי הנחת הפיכות. תרגול 1 מדגיש: אלה שני משפטים — שהן מתחלפות, ושהמכפלה סקלרית.
AA לא הפיכה Aadj(A)=0n\Rightarrow A\cdot\mathrm{adj}(A)=0_n
נובע ישירות (detA=0\det A=0). זה מה שהופך את adj(A)\mathrm{adj}(A) לתשובה מוכנה לשאלה "מצאו B0B\ne0 עם AB=BA=0AB=BA=0".
adj(At)=(adj(A))t\mathrm{adj}(A^t)=(\mathrm{adj}(A))^t
תרגול 1, נובע ישירות מההגדרה. מסקנה: AA סימטרית adj(A)\Rightarrow \mathrm{adj}(A) סימטרית.
adj(A1)=(adj(A))1=AdetA\mathrm{adj}(A^{-1})=(\mathrm{adj}(A))^{-1}=\dfrac{A}{\det A}
תרגול 1 ומטלה 1 ש׳3(א). דורש AA הפיכה.
adj(A)adj(B)=adj(BA)\mathrm{adj}(A)\,\mathrm{adj}(B)=\mathrm{adj}(BA)
הסדר מתהפך, כמו בהופכי ובשחלוף. מטלה 1 ש׳3(ב), ונשאל שוב כלשונו במבחן 2024א׳ ש׳3.2. הוכח בקורס עבור A,BA,B הפיכות.
adj(A)adj(B)=adj(AB)\mathrm{adj}(A)\,\mathrm{adj}(B)=\mathrm{adj}(AB)
הסדר הפוך. זו הטעות הכי נפוצה בכל הפרק.
det(adj(A))=(detA)n1\det(\mathrm{adj}(A))=(\det A)^{n-1}
תרגול 1. בשימוש במטלה 1 ש׳6(ד) ובמבחן 2024ב׳ ש׳2.2. לא על דף הנוסחאות — לשנן.
AA הפיכה     adj(A)\iff \mathrm{adj}(A) הפיכה
תרגול 1. הכיוון \Leftarrow קל; הכיוון \Rightarrow דורש קודם להראות ש-A0A\ne 0.
adj(αA)=αadj(A)\mathrm{adj}(\alpha A)=\alpha\,\mathrm{adj}(A)
האמת: adj(αA)=αn1adj(A)\mathrm{adj}(\alpha A)=\alpha^{n-1}\mathrm{adj}(A) (כל מינור הוא מסדר n1n-1). מטלה 1 ש׳6(ב) מפריכה את adj(A)=adj(A)\mathrm{adj}(-A)=-\mathrm{adj}(A) עם A=I3A=I_3: adj(I3)=I3\mathrm{adj}(-I_3)=I_3.
adj(A+B)=adj(A)+adj(B)\mathrm{adj}(A+B)=\mathrm{adj}(A)+\mathrm{adj}(B)
מטלה 1 ש׳6(ג): A=diag(1,0,0)A=\mathrm{diag}(1,0,0), B=diag(0,1,0)B=\mathrm{diag}(0,1,0) — שתי המצורפות 030_3, אבל adj(A+B)=diag(0,0,1)\mathrm{adj}(A+B)=\mathrm{diag}(0,0,1).
adj(diag(α1,α2,α3))=diag(α2α3,α1α3,α1α2)\mathrm{adj}(\mathrm{diag}(\alpha_1,\alpha_2,\alpha_3))=\mathrm{diag}(\alpha_2\alpha_3,\alpha_1\alpha_3,\alpha_1\alpha_2)
מטלה 1 ש׳6(א). מכונת ההפרכות שלך — כל טענה כללית על adj\mathrm{adj} נבדקת קודם על אלכסוניות.
adj(A)\mathrm{adj}(A) סימטרית A\Rightarrow A סימטרית
נכון רק אם AA הפיכה (מטלה 1 ש׳5(א)). דוגמה נגדית: AA עם 11 יחיד בפינה הימנית העליונה — שתי שורות אפסים, ולכן adj(A)=03\mathrm{adj}(A)=0_3 סימטרית ו-AA לא (מטלה 1 ש׳5(ב)).
המהלך שפותר כמעט כל שאלת adj\mathrm{adj} עם מטריצות הפיכות: החליפי מיד כל adj(X)\mathrm{adj}(X) ב-det(X)X1\det(X)\cdot X^{-1}. מטלה 1 ש׳3 כולה, מבחן 2024א׳ ש׳3.2 ומבחן 2025ב׳ ש׳5.2 מתקצרים לשתי שורות.

מתי מותר להשתמש בכלל קרמר

קרמר הוא נוסחה, לא שיטת פתרון. הוא משתלם רק בשני מצבים.

תכונהמותר / משתלם?למה, ואיך משתמשים בזה
AA ריבועית והפיכה
תנאי המשפט המדויק. אז יש פתרון יחיד ו-xj=det(Aj)det(A)x_j=\dfrac{\det(A_j)}{\det(A)}, כאשר AjA_j מתקבלת מהחלפת העמודה ה-jj ב-b\vec b.
AA ריבועית עם det(A)=0\det(A)=0
המכנה מתאפס — אין מה לעשות. אם יש פרמטר בשאלה, קודם מוצאים לאילו ערכי הפרמטר det0\det\ne0.
AA אינה ריבועית
לא ישירות. מעבירים משתנה אחד לאגף ימין ומתייחסים אליו כאל קבוע, ואז בודקים שמטריצת המקדמים שנשארה הפיכה. מטלה 1 ש׳1(ב), תרגול 1.
מבקשים רק משתנה אחד
זה היתרון האמיתי. מחשבים det(A)\det(A) ואת המונה היחיד הדרוש. במבחן 2023א׳ מבקשים "חשבו את yy" — ולא פותרים את המערכת בכלל.
מערכת הומוגנית (b=0\vec b=\vec 0) עם AA הפיכה
חוקי אבל חסר תועלת: בכל AjA_j יש עמודת אפסים, ולכן כל המונים 00 והפתרון הוא x=0\vec x=\vec 0. זה מנסח מחדש "הפיכה ⟹ גרעין טריוויאלי".
לפני שאת כותבת שבר אחד — כתבי במפורש "det(A)=0\det(A)=\dots\ne0 ולכן קיים פתרון יחיד". בלי המשפט הזה כלל קרמר לא חוקי, וזה הניקוד הראשון שנופל.

מה שעלה בתרגול ולא בהרצאה (9)

בדיוק החלק שנופל בין הכיסאות — כאן הוא במקום אחד
  • adj(At)=(adj(A))t\mathrm{adj}(A^t)=(\mathrm{adj}(A))^t, ומסקנה מיידית: אם AA סימטרית אז adj(A)\mathrm{adj}(A) סימטרית. ההוכחה היא שורה אחת מההגדרה, כי Mij(At)=Mji(A)M_{ij}(A^t)=M_{ji}(A).תרגול 1
  • adj(A1)=(adj(A))1\mathrm{adj}(A^{-1})=(\mathrm{adj}(A))^{-1} עבור AA הפיכה. ההוכחה: מכפילים adj(A)adj(A1)\mathrm{adj}(A)\mathrm{adj}(A^{-1}) ומשחילים AA1A\cdot A^{-1} באמצע. במטלה 1 ש׳3(א) מקבלים את הצורה המפורשת adj(A1)=AdetA\mathrm{adj}(A^{-1})=\dfrac{A}{\det A}.תרגול 1, מטלה 1 ש׳3(א)
  • det(adj(A))=(detA)n1\det(\mathrm{adj}(A))=(\det A)^{n-1} לכל AA. ההוכחה: (detA)n=det(det(A)In)=det(adj(A)A)=det(adj(A))det(A)(\det A)^n=\det(\det(A)I_n)=\det(\mathrm{adj}(A)A)=\det(\mathrm{adj}(A))\det(A); המקרה הלא-הפיך מטופל בנפרד. זה הכלי היחיד שמתרגם זהות עם adj\mathrm{adj} לזהות עם det\det.תרגול 1
  • AA הפיכה     adj(A)\iff \mathrm{adj}(A) הפיכה. בכיוון \Rightarrow (מ-adj(A)\mathrm{adj}(A) הפיכה ל-AA הפיכה) מראים קודם ש-A0A\ne0 (אחרת adj(A)=0\mathrm{adj}(A)=0), ואז מ-adj(A)A=det(A)I\mathrm{adj}(A)A=\det(A)I מקבלים A=det(A)(adj(A))1A=\det(A)(\mathrm{adj}(A))^{-1}; אם היה det(A)=0\det(A)=0 היה יוצא A=0A=0 — סתירה.תרגול 1
  • אם A,BMn(R)A,B\in M_n(\mathbb{R}) הפיכות, n3n\ge3, ומתקיים adj(A)B=Aadj(B)\mathrm{adj}(A)\cdot B=A\cdot\mathrm{adj}(B) — אז det(A)=det(B)|\det(A)|=|\det(B)|. מפעילים det\det על שני האגפים, מקבלים det(A)n2=det(B)n2\det(A)^{n-2}=\det(B)^{n-2}, ומ-n3n\ge3 מוציאים שורש. הופיע ככתבו במבחן 2024ב׳ ש׳2.2.תרגול 1
  • אם adj(A),adj(B)\mathrm{adj}(A),\mathrm{adj}(B) מתחלפות — A,BA,B לא בהכרח מתחלפות. אבל: אם A,BA,B הפיכות זה כן נכון, ולפי תרגול 1 גם כל זוג 2×22\times2 מקיים את הטענה. לכן דוגמה נגדית חייבת להיות מסדר 3\ge3 ולא הפיכה: שתי מטריצות מדרגה 11 מסדר 33 — כל מינור 2×22\times2 שלהן מתאפס, ולכן adj(A)=adj(B)=03\mathrm{adj}(A)=\mathrm{adj}(B)=0_3 מתחלפות, בעוד ABBAAB\ne BA.תרגול 1
  • התשובה המוכנה ל"מצאו B0B\ne0 כך ש-AB=BA=0AB=BA=0": B=adj(A)B=\mathrm{adj}(A), כי Aadj(A)=adj(A)A=det(A)I=0A\,\mathrm{adj}(A)=\mathrm{adj}(A)A=\det(A)I=0. בתרגול עם A=(110101110)A=\begin{pmatrix}1&1&0\\1&0&1\\1&1&0\end{pmatrix} (שתי שורות זהות ⟹ det=0\det=0) מקבלים B=(101101101)B=\begin{pmatrix}-1&0&1\\1&0&-1\\1&0&-1\end{pmatrix}.תרגול 1
  • בקרמר עם פרמטר חופשי — הבחירה איזה משתנה לשחרר היא חלק מהפתרון. בתרגול 1, במערכת 2×32\times3, שחרור zz נתן מטריצת מקדמים הפיכה ושחרור yy נתן מטריצה לא הפיכה שבה אסור להשתמש בקרמר.תרגול 1
  • מטלה 1 ש׳4 מוכיחה שהתוצאה אינה תלויה בבחירת הפרמטר החופשי: {det(A2)det(A)}={det(B2)det(B)}\left\{\frac{\det(A_2)}{\det(A)}\right\}=\left\{\frac{\det(B_2)}{\det(B)}\right\} — שתי הבחירות מייצרות את אותה קבוצת ערכים למשתנה הנדון (לא מרחב וקטורי). ההוכחה מתפצלת: אם c1,c3\vec c_1,\vec c_3 בת"ל שתי הקבוצות שוות ל-F\mathbb{F} כולו; אם הן ת"ל שתי הקבוצות הן אותה נקודה בודדת.מטלה 1 ש׳4

תכונות קטנות שחייבים לדעת (12)

12 מסומנות בצהוב — אלה שמכריעות שאלות
  • [adj(A)]ij=(1)i+jMji[\mathrm{adj}(A)]_{ij}=(-1)^{i+j}M_{ji}האינדקסים מתהפכים. ניסוח שקול: [adj(A)]ij=(1)i+jMij(At)[\mathrm{adj}(A)]_{ij}=(-1)^{i+j}M_{ij}(A^t). זהו שחלוף מטריצת הקופקטורים.תרגול 1 / דף נוסחאות
  • המשפט Aadj(A)=adj(A)A=det(A)InA\cdot\mathrm{adj}(A)=\mathrm{adj}(A)\cdot A=\det(A)I_n מנוסח עבור n2n\ge2 בלבד. אין מה לומר על 1×11\times1.תרגול 1
  • הסיבה שהמכפלה יוצאת אלכסונית: פיתוח לפי שורה "לא נכונה" נותן אפס. מפורשות, j=1n(1)1+j[A]2jM1j(A)=0F\sum_{j=1}^{n}(-1)^{1+j}[A]_{2j}M_{1j}(A)=0_{\mathbb{F}} — זו הדטרמיננטה של המטריצה שבה שורה 1 הוחלפה בשורה 2, ולכן יש שתי שורות שוות.מטלה 1 ש׳6(ה)
  • AA הפיכה A1=1detAadj(A)\Rightarrow A^{-1}=\dfrac{1}{\det A}\mathrm{adj}(A). בכיוון הפוך זה הכלי לחשב adj\mathrm{adj} בלי מינורים: adj(A)=det(A)A1\mathrm{adj}(A)=\det(A)\cdot A^{-1}.תרגול 1, מטלה 1 ש׳2(ב)
  • כשנתונה A1A^{-1} ומבקשים adj(A)\mathrm{adj}(A): קודם מנמקים ש-AA קיימת (כלומר det(A1)0\det(A^{-1})\ne0), אחר כך det(A)=1det(A1)\det(A)=\dfrac{1}{\det(A^{-1})}, ולבסוף adj(A)=det(A)A1\mathrm{adj}(A)=\det(A)A^{-1}.מטלה 1 ש׳2(ב) + שאלות נוספות ש׳1
  • הנוסחה ל-2×22\times2 מסמסטר א׳ היא מקרה פרטי: adj(abcd)=(dbca)\mathrm{adj}\begin{pmatrix}a&b\\c&d\end{pmatrix}=\begin{pmatrix}d&-b\\-c&a\end{pmatrix}. תרגול 1 מציין שבגללה טענות מסוימות נכונות תמיד ב-2×22\times2 — ולכן דוגמה נגדית חייבת להיות מסדר 33 ומעלה.תרגול 1
  • det(αA)=αndet(A)\det(\alpha A)=\alpha^n\det(A), ולכן det:M2(R)R\det:M_2(\mathbb{R})\to\mathbb{R} אינה העתקה לינארית: det(2I2)=42=2det(I2)\det(2I_2)=4\ne2=2\det(I_2).מטלה 2 ש׳1(ג)
  • מעל Z11\mathbb{Z}_{11}: אם KM11(Z11)K\in M_{11}(\mathbb{Z}_{11}) הפיכה אז det(adj(K))=det(K)101\det(\mathrm{adj}(K))=\det(K)^{10}\equiv1(detK)n1(\det K)^{n-1} ועוד המשפט הקטן של פרמה. המבנה "חזקה n1n-1 מעל Zp\mathbb{Z}_p" הוא דגל אדום לפרמה.מטלה 1 ש׳6(ד)
  • למטריצה שלמה AMn(Z)A\in M_n(\mathbb{Z}) הפיכה: A1A^{-1} שלמה אם"ם det(A)=1|\det(A)|=1. הכיוון החזק נובע מכך ש-adj(A)\mathrm{adj}(A) תמיד שלמה (מינורים של שלמים), ו-A1=adj(A)/det(A)A^{-1}=\mathrm{adj}(A)/\det(A).מבחן 2024 סימולציה ש׳3.1
  • כלל קרמר: AjA_j מתקבלת מהחלפת העמודה ה-jj ב-b\vec b (לא השורה). קל לבדוק את עצמך: AjA_j חייבת להישאר בגודל n×nn\times n ולהכיל את b\vec b כעמודה.תרגול 1 / דף נוסחאות
  • דף הנוסחאות מכיל רק את [adj(A)]ij=(1)i+jMji[\mathrm{adj}(A)]_{ij}=(-1)^{i+j}M_{ji}, את A1=adj(A)/det(A)A^{-1}=\mathrm{adj}(A)/\det(A) ואת כלל קרמר. כל שאר תכונות ה-adj\mathrm{adj} (שחלוף, הופכי, מכפלה, det(adj)\det(\mathrm{adj})) אינן שם.דף נוסחאות מורחב
  • להוכיח את Aadj(A)=det(A)InA\cdot\mathrm{adj}(A)=\det(A)I_n נשאל ישירות במבחן, 15 נקודות ("See lectures"). זה משפט לשינון מלא, לא רק לשימוש.מבחן 2025א׳ ש׳2.1

אם נתון לי כך — באמת שואלים אותי את זה (6)

נתוןנתונות A,BA,B הפיכות ומבקשים להוכיח זהות שמערבת adj\mathrm{adj}
שואליםזו שאלת אלגברה של מטריצות, לא שאלה על מינורים.
המהלךהחליפי מיד כל adj(X)\mathrm{adj}(X) ב-det(X)X1\det(X)\cdot X^{-1}, ותני לסקלרים לזוז חופשי. כך נפתרות מטלה 1 ש׳3(א),(ב),(ג), מבחן 2024א׳ ש׳3.2 ומבחן 2025ב׳ ש׳5.2 — כל אחת בשתי שורות. הנתון B2=InB^2=I_n פירושו B1=BB^{-1}=B, והנתון det(B)=1\det(B)=1 פירושו adj(B)=B\mathrm{adj}(B)=B.
נתוןנתונה זהות עם adj\mathrm{adj} ומבקשים מסקנה על הדטרמיננטות
שואליםהפעילי det\det על שני האגפים.
המהלךשני הכלים היחידים: det(XY)=detXdetY\det(XY)=\det X\det Y ו-det(adj(X))=(detX)n1\det(\mathrm{adj}(X))=(\det X)^{n-1}. מצמצמים ב-det(A)1det(B)1\det(A)^{-1}\det(B)^{-1}, מקבלים det(A)n2=det(B)n2\det(A)^{n-2}=\det(B)^{n-2}, ומ-n3n\ge3 מוציאים שורש ומקבלים ערך מוחלט (תרגול 1, מבחן 2024ב׳ ש׳2.2). שימי לב למה n3n\ge3 הכרחי: ב-n=2n=2 המעריך הוא 00 ואין מידע.
נתון"מצאו B0B\ne0 כך ש-AB=BA=0AB=BA=0" או "הראו שקיימת BB לא טריוויאלית עם AB=0AB=0"
שואליםבדקי ש-det(A)=0\det(A)=0 וקחי B=adj(A)B=\mathrm{adj}(A).
המהלךמזהים det(A)=0\det(A)=0 בעין (שתי שורות שוות / שורת אפסים / תלות), מחשבים adj(A)\mathrm{adj}(A) ומצטטים Aadj(A)=adj(A)A=det(A)I=0A\,\mathrm{adj}(A)=\mathrm{adj}(A)A=\det(A)I=0. חובה לוודא ש-adj(A)0\mathrm{adj}(A)\ne0 — אם כל המינורים מסדר n1n-1 מתאפסים (למשל rank(A)n2\mathrm{rank}(A)\le n-2) הטריק נכשל וצריך דרך אחרת.
נתוןמערכת לא ריבועית, או מערכת עם אינסוף פתרונות, ומבקשים "פתרון כללי בעזרת קרמר"
שואליםהעבירי משתנה אחד לאגף ימין והתייחסי אליו כאל קבוע.
המהלךמטלה 1 ש׳1(ב) ותרגול 1: מ-2×32\times3 עוברים ל-2×22\times2 בפרמטר zz, מחשבים x(z),y(z)x(z),y(z), וכותבים את הפתרון כווקטור (x(z),y(z),z)(x(z),y(z),z) לכל zz. אחרי ההעברה חובה לוודא שהמטריצה שנשארה הפיכה — לא כל בחירת פרמטר עובדת.
נתוןמבקשים רק ערך של משתנה אחד, או שיש פרמטר tt במערכת
שואליםקרמר, ורק המונה הרלוונטי.
המהלךמחשבים det(A)\det(A) פעם אחת (וגם מנמקים בעזרתו למה יש פתרון יחיד לכל tt), ואז רק את det(Aj)\det(A_j) הדרוש. מטלה 1 ש׳1(א): det(A)=77\det(A)=-77 קבוע, והפתרון יוצא פונקציה ליניארית של tt. מבחן 2023א׳: "חשבו את yy" — סעיף שלם בלי לפתור מערכת.
נתון"הוכיחו או הפריכו" טענה כללית על adj\mathrm{adj}
שואליםקודם בודקים על אלכסוניות ועל ±In\pm I_n — רק אז מנסים להוכיח.
המהלךמטלה 1 ש׳6: הנוסחה adj(diag(α1,α2,α3))=diag(α2α3,α1α3,α1α2)\mathrm{adj}(\mathrm{diag}(\alpha_1,\alpha_2,\alpha_3))=\mathrm{diag}(\alpha_2\alpha_3,\alpha_1\alpha_3,\alpha_1\alpha_2) מפריכה גם את adj(A)=adj(A)\mathrm{adj}(-A)=-\mathrm{adj}(A) (עם A=I3A=I_3) וגם את adj(A+B)=adjA+adjB\mathrm{adj}(A+B)=\mathrm{adj}A+\mathrm{adj}B (עם diag(1,0,0)\mathrm{diag}(1,0,0) ו-diag(0,1,0)\mathrm{diag}(0,1,0)). מטריצות שכל המינורים שלהן 00 הן המכונה השנייה — הן נותנות adj=0\mathrm{adj}=0.

מלכודות (6)

השורה האדומה היא מה שהמוח אומר לך אוטומטית
[adj(A)]ij=(1)i+jMij[\mathrm{adj}(A)]_{ij}=(-1)^{i+j}M_{ij}
MjiM_{ji}האינדקסים מתהפכים. adj\mathrm{adj} היא השחלוף של מטריצת הקופקטורים. אם תשכחי, תקבלי את A1A^{-1} משוחלפת, וזה נראה נכון עד שהיא לא סימטרית.
adj(A)adj(B)=adj(AB)\mathrm{adj}(A)\,\mathrm{adj}(B)=\mathrm{adj}(AB)
adj(A)adj(B)=adj(BA)\mathrm{adj}(A)\,\mathrm{adj}(B)=\mathrm{adj}(BA). הסדר מתהפך, בדיוק כמו (AB)1=B1A1(AB)^{-1}=B^{-1}A^{-1} ו-(AB)t=BtAt(AB)^t=B^tA^t — כי ההוכחה עוברת דרכם.
det(A+B)=detA+detB\det(A+B)=\det A+\det B, או det(αA)=αdetA\det(\alpha A)=\alpha\det A
אין כלל לסכום כלל, ו-det(αA)=αndetA\det(\alpha A)=\alpha^n\det A. הבדיקה: det(2I2)=42\det(2I_2)=4\ne2. יתר על כן — מטלה 2 ש׳4 מוכיחה שלכל 2n2\le n, פונקציה Δ:Mn(F)F\Delta:M_n(\mathbb{F})\to\mathbb{F} שהיא גם לינארית וגם מולטי-לינארית היא בהכרח 00 (ההנחה n2n\ge2 הכרחית: ב-n=1n=1 הזהות היא דוגמה נגדית). כלומר det\det לא יכולה להיות לינארית, זו לא במקרה.
כתבתי A1=1detAadj(A)A^{-1}=\frac{1}{\det A}\mathrm{adj}(A) ישר
הנוסחה חוקית רק אחרי שנימקת ש-det(A)0\det(A)\ne0. באותה מידה: כשנתונה A1A^{-1} ומבקשים adj(A)\mathrm{adj}(A), מטלה 1 ש׳2(ב) דורשת קודם להסביר למה AA בכלל קיימת — כלומר ש-A1A^{-1} הפיכה.
adj(A)\mathrm{adj}(A) סימטרית ⟹ AA סימטרית
רק כש-AA הפיכה (מטלה 1 ש׳5(א), וההוכחה מסתמכת על A=det(A)(adj(A))1A=\det(A)(\mathrm{adj}(A))^{-1}). בלי הפיכות זה נופל: מטריצה 3×33\times3 עם 11 בודד בפינה — adj(A)=03\mathrm{adj}(A)=0_3 סימטרית, AA לא.
הפעלתי קרמר על המערכת כמו שהיא
קרמר דורש AA ריבועית והפיכה. מערכת 2×32\times3 אינה עונה על הדרישה — צריך קודם להעביר משתנה לאגף ימין, ואז לבדוק שהמטריצה 2×22\times2 שנשארה הפיכה. תרגול 1 מראה בחירה שעובדת ובחירה שלא.