שבוע 7 — ריבוי אלגברי וגיאומטרי

GM ≤ AM והקריטריון המלא ללכסינות

ריבוי אלגבריריבוי גיאומטריקריטריון לכסינות

רקע — על מה השבוע הזה

כאן מתקבל הקריטריון המלא ללכסינות. לכל ערך עצמי יש שני מספרים: כמה פעמים הוא מופיע כשורש (ריבוי אלגברי) וכמה ו"ע בת"ל הוא תורם (ריבוי גיאומטרי). לכסינות היא בדיוק השאלה האם יש מספיק ו"ע — כלומר האם GM = AM לכל ע"ע.

ריבוי אלגבריריבוי גיאומטריקריטריון לכסינות

הגדרות (2)

הניסוח המלא מהמצגת
הגדרהריבוי אלגברי
\bullet יהי p(x)F[x]p(x)\in\mathbb{F}[x] ויהי αF\alpha\in\mathbb{F} .
\bullet הריבוי האלגברי של α\alpha הוא: AM(α)=max{0lZ(xα)lp(x)}\boldsymbol{AM}(\boldsymbol{\alpha})=\mathbf{max}\{\boldsymbol{0\le l}\in\mathbb{Z}\mid (\boldsymbol{x}-\boldsymbol{\alpha})^{\boldsymbol{l}}\mid \boldsymbol{p}(\boldsymbol{x})\}
הגדרהריבוי גיאומטרי
\bullet תהי AMn(F)A\in M_n(\mathbb{F}) ויהי αF\alpha\in\mathbb{F} .
\bullet הריבוי הגיאומטרי של α\alpha הינו: GM(α)=dimVα\boldsymbol{GM}(\boldsymbol{\alpha})=\boldsymbol{dim}\,\boldsymbol{V_\alpha}
\bullet כאשר VαV_\alpha הוא המרחב העצמי של α\alpha ביחס למטריצה AA .

משפטים ומסקנות (11)

ניסוחים בלבד — ההוכחות בלשונית ההרצאה
מסקנה 1ע"ע וז"ע של מטריצה אלכסוניתצריך לדעת להוכיח
\bullet תהי A=diag(λ1,,λn)A=diag(\lambda_1,\dots,\lambda_n) מטריצה אלכסונית.
\bullet אזי AA לכסינה, הערכים העצמיים של AA הם λ1,,λn\lambda_1,\dots,\lambda_n והזוגות העצמיים של AA הם (λ1,e1),,(λn,en)(\lambda_1,\vec{e}_1),\dots,(\lambda_n,\vec{e}_n) .
מסקנה 2ע"ע של מטריצה משולשית עליונה
\bullet תהי AA מטריצה משולשית עליונה. אזי הערכים העצמיים של AA הם איברי האלכסון שלה.
משפט 5למטריצות דומות יש אותו פולינום אופייניצריך לדעת להוכיח
יהי F\mathbb{F} שדה. יהי nNn\in\mathbb{N} . תהיינה A,BMn(F)A,B\in M_n(\mathbb{F}) , המקיימות ABA\sim B .
אזי pA(λ)=pB(λ)\boldsymbol{p_A}(\boldsymbol{\lambda})=\boldsymbol{p_B}(\boldsymbol{\lambda}) .
מסקנה 3פירוק חלקי של הפולינום האופייני
\bullet תהי AMn(F)A\in M_n(\mathbb{F}) . נניח ש-λ1,,λk\lambda_1,\dots,\lambda_k הם ערכים עצמיים שונים של AA .
\bullet אזי קיים k(x)F(x)k(x)\in\mathbb{F}(x) כך ש-pA(λ)=(λλ1)(λλk)k(x)p_A(\lambda)=(\lambda-\lambda_1)\cdot\dots\cdot(\lambda-\lambda_k)\cdot k(x)
מסקנה 4כל פולינום מעל המרוכבים מתפרק לגורמים לינאריים
\bullet יהי p(x)C[x]p(x)\in\mathbb{C}[x] . נניח ש-n=degp(x)1n=\deg p(x)\ge1 .
\bullet אזי קיימים α1,,αnC\alpha_1,\dots,\alpha_n\in\mathbb{C} וקיים cCc\in\mathbb{C} כך ש-p(x)=c(xα1)(xαn)\boldsymbol{p}(\boldsymbol{x})=\boldsymbol{c}(\boldsymbol{x}-\boldsymbol{\alpha_1})\cdot\dots\cdot(\boldsymbol{x}-\boldsymbol{\alpha_n})
מסקנה 5הפ"א מתפרק לגורמים לינאריים מעל המרוכביםצריך לדעת להוכיח
\bullet תהי AMn(C)A\in M_n(\mathbb{C}) .
\bullet אזי קיימים λ1,,λnC\lambda_1,\dots,\lambda_n\in\mathbb{C} כך ש-pA(λ)=(λλ1)(λλn)\boldsymbol{p_A}(\boldsymbol{\lambda})=(\boldsymbol{\lambda}-\boldsymbol{\lambda_1})\cdot\dots\cdot(\boldsymbol{\lambda}-\boldsymbol{\lambda_n})
משפט 1GM(α)=nrank(αInA)GM(\alpha)=n-rank(\alpha I_n-A)צריך לדעת להוכיח
\bullet תהי AMn(F)A\in M_n(\mathbb{F}) ויהי αF\alpha\in\mathbb{F} . אזי:
GM(α)=nrank(αInA)\boldsymbol{GM}(\boldsymbol{\alpha})=\boldsymbol{n}-\boldsymbol{rank}(\boldsymbol{\alpha}\cdot\boldsymbol{I_n}-\boldsymbol{A})
משפט 2ר"ג \le ר"אצריך לדעת להוכיח
יהי F\mathbb{F} שדה. יהי nNn\in\mathbb{N} . תהי AMn(F)A\in M_n(\mathbb{F}) . ויהי αF\alpha\in\mathbb{F} .
אזי GM(α)AM(α)\boldsymbol{GM}(\boldsymbol{\alpha})\le\boldsymbol{AM}(\boldsymbol{\alpha}) .
משפט 3איחוד הבסיסים של מרחבים עצמיים של ע"ע שונים הוא בת"לצריך לדעת להוכיח
\bullet יהי F\mathbb{F} שדה. יהי nNn\in\mathbb{N} . תהי AMn(F)A\in M_n(\mathbb{F}) .
\bullet יהיו λ1,,λkF\lambda_1,\dots,\lambda_k\in\mathbb{F} ע"ע של AA השונים זה מזה.
\bullet יהיו Vλ1,Vλ2,VλkV_{\lambda_1},V_{\lambda_2}\dots,V_{\lambda_k} המרחבים העצמיים המתאימים ל-λ1,,λk\lambda_1,\dots,\lambda_k .
\bullet יהיו l1,,lkl_1,\dots,l_k הריבויים הגיאומטריים של λ1,,λk\lambda_1,\dots,\lambda_k בהתאמה.
\bullet נסמן: l1+l2++lk=rl_1+l_2+\dots+l_k=r
\bullet נסמן את הבסיסים של Vλ1,,VλkV_{\lambda_1},\dots,V_{\lambda_k} באופן הבא:
v1,,vl1Vλ1\vec{v}_1,\dots,\vec{v}_{l_1}\in V_{\lambda_1} בסיס ל-Vλ1V_{\lambda_1}
vl1+1,,vl1+l2Vλ2\vec{v}_{l_1+1},\dots,\vec{v}_{l_1+l_2}\in V_{\lambda_2} בסיס ל-Vλ2V_{\lambda_2}
\vdots
vl1+l2++lk1+1,,vrVλk\vec{v}_{l_1+l_2+\dots+l_{k-1}+1},\dots,\vec{v}_r\in V_{\lambda_k} בסיס ל-VλkV_{\lambda_k}
\bullet אזי v1,,vr\vec{v}_1,\dots,\vec{v}_r בת"ל.
משפט 4שלושה תנאים שקולים ללכסינותצריך לדעת להוכיח
\bullet יהי F\mathbb{F} שדה. יהי nNn\in\mathbb{N} ותהי AMn(F)A\in M_n(\mathbb{F}) .
\bullet יהיו λ1,,λkF\lambda_1,\dots,\lambda_k\in\mathbb{F} כל הע"ע של AA השונים זה מזה.
\bullet יהיו l1,,lkl_1,\dots,l_k הריבויים הגיאומטריים של λ1,,λk\lambda_1,\dots,\lambda_k בהתאמה.
אזי שלושת התנאים הבאים שקולים:
1. l1+l2++lk=nl_1+l_2+\dots+l_k=n .
2. AA לכסינה.
3. הפולינום האופייני של AA מתפרק לגורמים לינאריים באופן הבא: pA(λ)=(λλ1)l1(λλk)lkp_A(\lambda)=(\lambda-\lambda_1)^{l_1}\cdot\dots\cdot(\lambda-\lambda_k)^{l_k}
מסקנה 1מעל C\mathbb{C} : AA לכסינה אם"ם לכל ע"ע GM(λ)=AM(λ)GM(\lambda)=AM(\lambda)צריך לדעת להוכיח
\bullet תהי AMn(C)A\in M_n(\mathbb{C}) . אזי AA לכסינה אם ורק אם לכל ערך עצמי λ\lambda של AA מתקיים GM(λ)=AM(λ)\boldsymbol{GM}(\boldsymbol{\lambda})=\boldsymbol{AM}(\boldsymbol{\lambda}) .

הערות (3)

הערה 1 — AM(α)degp(x)AM(\alpha)\le\deg p(x)
\bullet נשים לב שמתקיים: AM(α)degp(x)AM(\alpha)\le\deg p(x) .
הערה 2 — 0GM(λ)n0\le GM(\lambda)\le n ו-λ\lambda ע"ע אם"ם GM(λ)1GM(\lambda)\ge1
\bullet תהי AMn(F)A\in M_n(\mathbb{F}) ויהי λF\lambda\in\mathbb{F} . אזי מתקיים 0GM(λ)n0\le GM(\lambda)\le n .
\bullet בנוסף, λ\lambda ע"ע של AA אם"ם GM(λ)1GM(\lambda)\ge1 .
סיכום - תנאים שקולים ללכסינות מטריצה
\bullet יהי F\mathbb{F} שדה. יהי nNn\in\mathbb{N} . תהי KMn(F)K\in M_n(\mathbb{F}) .
\bullet KK לכסינה אם מתקיים אחד מהתנאים השקולים הבאים:
המטריצה KK דומה למטריצה אלכסונית
\Updownarrow
קיים ל-Fn\mathbb{F}^n בסיס של וקטורים עצמיים של KK
\Updownarrow
סכום הריבויים הגיאומטריים של כל הע"ע של KK הוא nn
\Updownarrow
לכל ע"ע מתקיים: ר"א=ר"ג

אם נתון לי… אז אני יודעת

8 מסקנות · זה מה שכותבים בשורה הראשונה של הפתרון
λ\lambda ערך עצמי של AMn(F)A\in M_n(\mathbb{F})
  • GM(λ)=dimVλ1GM(\lambda)=\dim V_\lambda\ge1 (הערה 2)
  • GM(λ)=nrank(λInA)GM(\lambda)=n-rank(\lambda I_n-A) (משפט 1) — כך מחשבים בלי לפתור את המערכת
  • GM(λ)AM(λ)GM(\lambda)\le AM(\lambda) (משפט 2)
  • AM(λ)degpA=nAM(\lambda)\le\deg p_A=n
הכיוון הוא GMAMGM\le AM ולא הפוך. וגם: GM1GM\ge1 רק לערך עצמי אמיתי; ל-α\alpha שאינו ע"ע מתקיים GM(α)=0GM(\alpha)=0.
נתון ש-AM(λ)=1AM(\lambda)=1
  • 1GM(λ)AM(λ)=11\le GM(\lambda)\le AM(\lambda)=1 ולכן GM(λ)=1GM(\lambda)=1
  • אין מה לחשב עבור λ\lambda הזה — הוא לעולם אינו הגורם שמקלקל לכסינות
  • ולכן מתמקדים רק בשורשים עם ריבוי אלגברי 2\ge2
AA לכסינה
  • סכום הריבויים הגיאומטריים של כל הע"ע הוא nn (משפט 4)
  • pAp_A מתפרק לגורמים לינאריים: pA(λ)=(λλ1)l1(λλk)lkp_A(\lambda)=(\lambda-\lambda_1)^{l_1}\cdots(\lambda-\lambda_k)^{l_k} כאשר li=GM(λi)l_i=GM(\lambda_i)
  • ולכן לכל ע"ע GM(λ)=AM(λ)GM(\lambda)=AM(\lambda)
  • איחוד הבסיסים של המרחבים העצמיים הוא בסיס של Fn\mathbb{F}^n (משפט 3)
לכל ע"ע של AA מתקיים GM(λ)=AM(λ)GM(\lambda)=AM(\lambda) וגם pAp_A מתפרק לגורמים לינאריים
  • AA לכסינה (משפט 4)
  • ואפשר לבנות PP מאיחוד הבסיסים של המרחבים העצמיים (משפט 3 מבטיח בת"ל)
מעל שדה כללי חייבים את שני התנאים. מעל C\mathbb{C} בלבד מספיק GM=AMGM=AM (מסקנה 1), כי שם הפירוק מובטח מראש.
קיים ערך עצמי עם GM(λ)<AM(λ)GM(\lambda)<AM(\lambda)
  • סכום הריבויים הגיאומטריים קטן מ-nn
  • ולכן AA אינה לכסינה (משפט 4) — ואין צורך לבדוק שאר הערכים העצמיים
סכום הריבויים האלגבריים של השורשים בשדה קטן מ-nn
  • pAp_A אינו מתפרק לגורמים לינאריים מעל השדה
  • ולכן AA אינה לכסינה מעל השדה הזה (משפט 4)
  • ייתכן שהיא כן לכסינה מעל C\mathbb{C}
נתונים בסיסים של מרחבים עצמיים של ערכים עצמיים שונים
  • האיחוד שלהם בת"ל (משפט 3)
  • ולכן מספיק לספור את המימדים — אין צורך לבדוק תלות לינארית בין הווקטורים
  • אם הסכום הוא nn — קיבלת בסיס של ו"ע
המטריצה תלויה בפרמטר aa
  • חשבי pAp_A כפונקציה של aa ומצאי מתי יש שורש כפול — רק שם הלכסינות מוטלת בספק
  • לכל ערך aa שבו כל הע"ע שונים — AA לכסינה מיידית
  • בערכים החריגים בלבד — חשבי GM=nrank(λIA)GM=n-rank(\lambda I-A) והשווי ל-AMAM
ה-rankrank עצמו משתנה עם aa — חייבים להציב את הערך הספציפי לפני הדירוג, לא לדרג עם פרמטר כללי.

איך מפריכים

מהבדיקה הזולה ביותר לכיוון היקרה
להפריך ש-AA לכסינה
  1. 1חשבי pAp_A ופרקי בשדה הנתון.
  2. 2אם הפירוק אינו לגורמים לינאריים (נשאר גורם ריבועי אי-פריק) — סיימת (משפט 4).
  3. 3אם כן מתפרק — אתרי שורש עם AM2AM\ge2. שורשים עם AM=1AM=1 לא יכולים לקלקל.
  4. 4לשורש כזה חשבי GM=nrank(λInA)GM=n-rank(\lambda I_n-A) — דירוג אחד בלבד.
  5. 5אם GM<AMGM<AM — הופרך. נסחי: "GM(λ)=<=AM(λ)GM(\lambda)=\dots<\dots=AM(\lambda) ולכן AA אינה לכסינה".
להפריך ש-ABA\sim B כששני הפולינומים האופייניים שווים
  1. 1חשבי לשתיהן GMGM של אותו ערך עצמי: nrank(λIA)n-rank(\lambda I-A) מול nrank(λIB)n-rank(\lambda I-B).
  2. 2אם אחת לכסינה והשנייה לא — הן אינן דומות (לכסינות נשמרת תחת דמיון).
  3. 3אם אחת סקלרית והשנייה לא — משפט 2 של שבוע 4 סוגר מיד.

איך מוכיחים

המהלכים שעובדים בשבוע הזה
להוכיח ש-AA לכסינה ולמצוא P,DP,D
  1. 1חשבי pAp_A, פרקי, ורשמי לכל ע"ע את AMAM.
  2. 2nn ע"ע שונים — סיימת. אחרת המשיכי.
  3. 3לכל ע"ע חשבי GM=nrank(λInA)GM=n-rank(\lambda I_n-A) והשווי ל-AMAM.
  4. 4אם לכל הע"ע GM=AMGM=AM והפירוק לינארי — לכסינה. מצאי בסיס לכל VλV_\lambda (פתרון המערכת ההומוגנית).
  5. 5אחדי את הבסיסים — הם בת"ל אוטומטית (משפט 3) — ובני PP; DD נכתבת באותו סדר עם ריבויים.
לחשב ריבוי גיאומטרי
  1. 1כתבי את λInA\lambda I_n-A עם הערך הספציפי.
  2. 2דרגי וספרי שורות לא אפסיות — זה rankrank.
  3. 3GM=nrankGM=n-rank (משפט 1).
  4. 4בדיקת שפיות: 1GMAM1\le GM\le AM; אם קיבלת מחוץ לטווח — יש טעות בחישוב.
לנתח לכסינות של מטריצה עם פרמטר
  1. 1חשבי pAp_A עם הפרמטר ורשמי את הע"ע כפונקציות שלו.
  2. 2פתרי מתי שני ע"ע מתלכדים — קבלי רשימה סופית של ערכים חריגים.
  3. 3הכריזי: לכל שאר הערכים יש nn ע"ע שונים ולכן לכסינות.
  4. 4בכל ערך חריג בנפרד — הציבי, דרגי, חשבי GMGM והשווי ל-AMAM.
  5. 5סכמי בטבלה: הערכים שבהם לכסינה, והמטריצה האלכסונית הדומה בכל מקרה.

מסקנות — מה לוקחים מהשבוע

  • 1GM(λ) = n − rank(λI − A), ותמיד 1 ≤ GM(λ) ≤ AM(λ).
  • 2A לכסינה ⟺ p_A מתפרק לגורמים לינאריים וגם GM = AM לכל ע"ע ⟺ סכום ה-GM הוא n.
  • 3n ערכים עצמיים שונים ⇒ לכסינה. תנאי מספיק בלבד — לא הכרחי.
  • 4לכסינות תלויה בשדה. תמיד לשאול קודם: מעל איזה שדה עובדים?